למרות ירידה של 42% במחיר שמן הזית בעולם, המחירים בישראל ירדו חלקית בלבד. פערים של מעל 100% בין רשתות ופי שלושה בין יבוא לזית ישראלי יוצרים שוק מפוצל, ומעלים שאלות על תחרות, שקיפות והעברת מחירים לצרכן
שוק שמן הזית הישראלי מציג בשנה האחרונה תמונה כלכלית חריגה. בעוד שהמחיר העולמי של שמן זית רשם ירידה חדה של כ-42% מהשיא ההיסטורי שנרשם בינואר 2024, המדף המקומי מספר סיפור מורכב הרבה יותר. הירידות ניכרות בעיקר במותגי רשת וביבוא הזול, אך תוצרת ישראלית ממשיכה להימכר במחירים גבוהים במיוחד, לעיתים פי שלושה ויותר מהחלופה הזולה ביותר.
התוצאה היא קיטוב צרכני חד בקטגוריה בסיסית לכאורה. מצד אחד שמן זית מיובא שמגיב, גם אם חלקית ובאיחור, לתנודות השוק העולמי. מצד שני שמן זית ישראלי שממוצב כמוצר פרימיום ומתומחר כמעט ללא קשר למחיר הקומודיטי העולמי. האם מדובר בעלויות ייצור אמיתיות שמצדיקות את הפער, או בתופעת שוק שמחייבת בחינה רגולטורית?
הקריסה העולמית: מה קרה למחיר?
בינואר 2024 הגיע מחיר שמן הזית העולמי לשיא חסר תקדים של 10,281 דולר לטון. הסיבה המרכזית הייתה בצורת קשה בספרד, שמייצרת כ-45% מהתפוקה העולמית. ירידה חדה ביבולים בשנים 2022–2023, לצד פגיעות אקלים באיטליה, יוון ותוניסיה, יצרו מחסור עולמי ממשי. גל ספקולטיבי בשוק הסחורות האיץ את העליות.
אלא שמאביב 2024 החלה התאוששות. שיפור תנאי הגידול בספרד, יבולים טובים ביוון ובטורקיה והסתגלות הביקוש למחירים הגבוהים הובילו לצניחה חדה במחיר לרמה של 5,800–6,000 דולר לטון – ירידה של כ-42% מהשיא.
למרות זאת, חשוב לציין שהמחיר הנוכחי עדיין גבוה מהממוצע הרב-שנתי שנע סביב 3,000–4,000 דולר לטון. כלומר, השוק העולמי ירד משמעותית, אך אינו זול היסטורית. השאלה המרכזית היא כיצד הירידה הזו מתורגמת למדף הישראלי.
המכון לחקר הקמעונאות ערך סקר מחירים ברשתות המזון המרכזיות בישראל באמצעות אתר פרייסז, ובדק את מחיר בקבוק שמן זית בנפח 750 מ"ל בקטגוריית המחיר הנמוך בכל רשת – כלומר מותג פרטי או יבוא זול.
ברשת אושר עד נמכר בקבוק ב-16.90 שקלים, המחיר הזול ביותר בסקר. במחסני השוק המחיר עומד על 17.90 שקלים. ברמי לוי המחיר 19.80 שקלים, בקרפור 19.90 שקלים ובשופרסל דיל 19.95 שקלים – טווח אמצע צפוף סביב 20 שקלים. בויקטורי המחיר כבר מטפס ל-25 שקלים. בקשת טעמים הוא עומד על 27.90 שקלים, ואילו בטיב טעם מגיע ל-34.90 שקלים – יותר מכפול מהמחיר הזול ביותר.
למה הירידה העולמית לא מתגלגלת במלואה לצרכן?
התופעה מוכרת בספרות הכלכלית בשם Asymmetric Price Transmission – העברת מחירים א-סימטרית. עליות במחיר חומר הגלם מועברות במהירות לצרכן, ואילו ירידות מועברות באיחור ולעיתים באופן חלקי בלבד. במקרה הנוכחי, למרות ירידה של 42% במחיר העולמי מהשיא, מחירי המדף בישראל ירדו להערכתנו בטווח של 15%–25% בלבד מהשיא המקומי.
הסיבות האפשריות כוללות מכירת מלאי ישן שנרכש במחירים גבוהים, ריבוי חוליות בשרשרת האספקה שכל אחת שומרת על מרווח, כוח שוק משמעותי של רשתות גדולות ועלייה בעלויות תפעול, שכר ולוגיסטיקה בישראל. המשמעות היא שהירידה העולמית משפרת גם את רווחיות השחקנים בשרשרת, ולא רק את מחיר הצרכן.
התנהגות הצרכן תחת קיטוב
הקיטוב מייצר ארבעה דפוסי תגובה בולטים: מעבר רשת לדיסקאונט, מעבר ממותג ישראלי ליבוא זול, חיפוש מבצעים אקטיבי וצמצום שימוש או שילוב שמנים חלופיים. רק כ-15%–20% מהצרכנים ממשיכים לרכוש שמן זית ישראלי בקביעות, לרוב משיקולי איכות, אידאולוגיה או הכנסה גבוהה יותר. כאשר הפער מגיע לפי שלושה, רוב הצרכנים אינם חשים שהבדל הטעם מצדיק את המחיר.
האם נדרשת התערבות רגולטורית?
העמדה הכלכלית המאוזנת היא שאין מקום לפיקוח מחירים ישיר. חקלאות ישראלית אכן יקרה יותר. עם זאת, יש מקום לבחינה רגולטורית בנושאים כמו שקיפות מרווחים בשרשרת האספקה, סימון ברור של מקור השמן ושנת המסיק, ניטור קבוע של העברת ירידות מחיר עולמיות למדף ובחינת חסמי כניסה לשכבת הביניים. הצרכן זכאי להבין מדוע הוא משלם את המחיר שהוא משלם.
השורה התחתונה
שוק שמן הזית בישראל מפוצל לשני עולמות מקבילים: יבוא בטווח 17–35 שקלים, עם פער פנימי של יותר מ-100% בין רשתות, ופרימיום ישראלי בטווח 50–60 שקלים. הירידה העולמית במחיר לא תורגמה במלואה למדף המקומי. חלק מהפער נובע מעלויות אמיתיות, חלק מתופעת העברת מחירים א-סימטרית וחלק ממיצוב שיווקי.
לצרכן המסר ברור: השוואת מחירים ומעבר רשת יכולים לחסוך עשרות ואף מאות אחוזים. לקובעי המדיניות המסר מורכב יותר: לא פיקוח – אלא שקיפות. וכשמחיר הקומודיטי קורס בעולם, אך הצרכן הישראלי עדיין משלם פי שלושה על תוצרת מקומית, זו כבר אינה רק שאלה של איכות. זו שאלה של מבנה שוק, תחרות ושקיפות ציבורית.
